ממברנה אפירטינלית – מידע, גורמים ואפשרויות טיפול

כמה זה נפוץ? נתונים חשובים

ממברנה אפירטינלית היא מצב עיני שכיח יחסית, בעיקר בגיל המבוגר. ההערכה היא שכ־5-10% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 מפתחים ממברנה בדרגה כלשהי, כאשר ברוב המקרים מדובר בממצא קל שאינו גורם להפרעה משמעותית בראייה.
השכיחות עולה עם הגיל, ולעיתים הממברנה מתגלה במקרה בבדיקת עיניים שגרתית, ללא תלונות מצד המטופל/ת.

ברוב המקרים המצב יציב או מתקדם באיטיות במשך חודשים- שנים, ורק מיעוט מהמטופלים יזדקקו להתערבות ניתוחית. כאשר קיימת פגיעה תפקודית משמעותית, טיפול מתאים עשוי להביא לשיפור בחדות  ובאיכות הראייה.

מהי ממברנה אפירטינלית?

ממברנה אפירטינלית היא שכבה דקה של רקמה המתפתחת על פני הרשתית ( כמו
"צלופן"), באזור המרכזי האחראי לראייה חדה ומדויקת (המקולה).
עם הזמן, הקרום עלול לגרום למשיכה של שכבות הרשתית , לעליה בעובי שלה , לשינוי במבנה הרשתית, ולהפרעה בתפקוד הראייתי.  חדות הראיה יורדת ובחלק מהמקרים מופיעים עיוות ( קוים עקומים) שבולט בקריאה.

כיצד ומדוע נוצרת הממברנה?

הגורם השכיח ביותר להתפתחות ממברנה אפירטינלית הוא תהליך טבעי הקשור לגיל:
הזגוגית – הג'ל הממלא את חלל העין – עוברת עם השנים שינוי במרקם ונפרדת בהדרגה מהרשתית. בעקבות תהליך זה, מסיבה שאינה תמיד ברורה, עלול להתפתח תהליך דלקתי עדין המוביל להצטלקות וליצירת הקרום על פני הרשתית.

בנוסף, הממברנה יכולה להופיע גם בהקשר למצבים עיניים נוספים, כגון:

• סוכרת
• חסימת כלי דם ברשתית
• חבלה לעין
• טיפולי לייזר בעין
• ניתוחים תוך־עיניים קודמים

אילו תסמינים יכולים להופיע?

התסמינים משתנים מאדם לאדם ותלויים בעובי הממברנה ובהשפעתה על הרשתית. בין התלונות השכיחות:

• ירידה הדרגתית בחדות הראייה
• עיוות בראייה, כגון קווים ישרים הנראים גליים או עקומים
• קושי בקריאה או בעבודות הדורשות דיוק (כמו תפירה , ציור, צילום , גרפיקה , ליטוש יהלומים ועוד)
• תחושת טשטוש במרכז שדה הראייה

לעיתים, גם כאשר קיימת ממברנה, אין תסמינים כלל.

כיצד מאבחנים ממברנה אפירטינלית?

האבחון מתבצע בבדיקת עיניים מקיפה לאחר הרחבת אישונים, המאפשרת הסתכלות ישירה על הרשתית.
בדיקת הדמיה מתקדמת מסוג OCT מאפשרת להדגים את הממברנה, להעריך את עובייה ואת השפעתה על שכבות הרשתית, ולסייע בקבלת החלטות טיפוליו ובהמשך גם לעקוב אחר התוצאות הניתוחיות .

מהן אפשרויות הטיפול?

ברוב המקרים, כאשר ההפרעה בראייה קלה ואינה פוגעת בתפקוד היומיומי, אין צורך בטיפול אלא במעקב תקופתי בלבד.

כאשר הממברנה גורמת לפגיעה משמעותית בראיה ו/או איכות החיים, ניתן לשקול טיפול ניתוחי. הניתוח נקרא ויטרקטומיה אחורית  ובמהלכו מוסרת הזגוגית ומתבצע קילוף עדין של הממברנה מהרשתית.
ההחלטה על ניתוח מתקבלת באופן אישי, בהתאם לתלונות, לממצאים בבדיקות ולצרכי המטופל/ת.

לסיכום

ממברנה אפירטינלית היא מצב שכיח, לרוב איטי ובלתי מסוכן, אך במקרים מסוימים עלול להשפיע על איכות הראייה. אבחון מדויק, מעקב מסודר והתאמת הטיפול הנכון מאפשרים התמודדות מיטבית עם המצב ושמירה על תפקוד ראייתי טוב.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

האם ממברנה אפירטינלית מסוכנת?

ברוב המקרים לא. מדובר במצב שפיר שאינו מסכן את העין, אך לעיתים הוא עלול לגרום להפרעה תפקודית בראייה ולכן דורש מעקב.

האם הממברנה תמיד מחמירה עם הזמן?

לא בהכרח. אצל רבים המצב נשאר יציב במשך שנים ואינו מתקדם. רק בחלק מהמקרים נצפית החמרה הדרגתית בתסמינים. אך כמובן דורש מעקב

האם ניתן לטפל/ לעקוב אחר הממברנה ללא ניתוח?

כן. במרבית המקרים אין צורך בטיפול כלל, אלא במעקב בלבד. טיפול ניתוחי נשקל רק כאשר קיימת פגיעה משמעותית בראייה ו/או בתפקוד היומיומי.

האם ניתוח ממברנה משפר את הראייה?

במקרים מתאימים, הניתוח יכול לשפר את חדות הראייה  ( ב2-3 שורות הלוח הבדיקה ) ולהפחית עיוותים. עם זאת, מידת השיפור משתנה ותלויה במשך קיום הממברנה ובמצב הרשתית לפני הניתוח.

האם העיוות בראייה נעלם לחלוטין לאחר ניתוח?

לעיתים יש שיפור משמעותי, אך לא תמיד נעלמת ההפרעה לחלוטין. חשוב לקיים תיאום ציפיות ולהבין שהתהליך השיקומי עשוי להיות הדרגתי.

כיצד מחליטים אם יש צורך בניתוח?

ההחלטה מתקבלת על סמך שילוב של תלונות המטופל/ת, ממצאי בדיקה קלינית ותוצאות בדיקת OCT, תוך התייחסות להשפעה על איכות החיים.

האם יש צורך במעקב גם אם אין תסמינים?

כן. גם במקרים ללא תלונות מומלץ מעקב תקופתי, כדי לוודא שהמצב יציב ולא מתפתחת החמרה. שכן, לא ניתן לצפות מראש את מידת ההתקדמות ואת  קצב ההתקדמות.